Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 13b
רִבִּי חִייָה בַּר בָּא הֲוָה קָאִים מַצְלֵי. אָעַל רִבִּי כַּהֲנָא וְקָם לֵיהּ מַצְלֵי מִן אַחוֹרוֹיי. מִן דַּחֲסַל רִבִּי חִייָה בַּר בָּא מִן צְלוּתֵיהּ יְתִיב לֵיהּ דְּלָא מֵיעֲבוֹר קוֹמוֹי. [רַב כַּהֲנָא מַאֲרִיךְ בִּצְלוּתֵיהּ.] מִן דַּחֲסַל רִבִּי כַּהֲנָא אֲמַר לֵיהּ. הָכֵן אַתּוּן נְהִיגִין [גַּבֵּיכוֹן] מְצַעֲרִין רַבְרְבֵיכוֹן. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. אֲנָא מִדָּבֵית עֵלִי. וּכְתִיב עַל דְּבֵית עֵלִי. אִ‍ֽם יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֹ֧ן בֵּית עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד עוֹלָ‍ֽם:. בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ. [אֲבָל] מִתְכַּפֵּר לוֹ בִתְפִילָּה. וּצְלִי עֲלוֹי 13b וְזָכָה לְמֵיסַב עַד דְּאִיתְעַבְּדוֹן טֻפְרוֹי סוּמְקִין כְּהָדָא דַקִּקָה.
Traduction
Comme R. Hiya b. Aba était occupé à prier, R. Cahana entrant alla se placer derrière lui pour prier aussi. Lorsque le premier eut achevé sa prière, il dut attendre ne pouvant pas passer (selon l’usage) devant R. Cahana, dont la méditation se prolongeait longtemps. Lorsque celui-ci eut enfin achevé, R. Hiya lui dit: -Est-ce ainsi l’usage chez vous, par votre prolongation, de tourmenter votre maître qui a dû attendre? -Rabbi, lui répondit-il, ne m’en veux pas; je descends de la maison d’Eli, dont il est dit (1S 3, 14): le péché de la maison d’Eli ne sera pas pardonné, par un sacrifice ou une offrande à jamais; ni les sacrifices, ni l’offrande ne lui vaudront le pardon, mais ils l’obtiendront par la prière (voilà pourquoi je la prolonge). Aussi, R. Hiya pria pour lui, et R. Cahana eut la satisfaction d’atteindre une telle vieillesse que ses ongles devinrent rouges comme ceux d’un enfant. Devant R. Simon b. Lakish on avait fait passer un vieillard pour consacrer une année embolismique; mais en reconnaissant l’incapacité de ce vieillard, on l’enleva de cette place et on le poussa hors de la porte.
Pnei Moshe non traduit
הוה קאים ומצלי. היה עומד ומתפלל ונכנס רב כהנא לשם ועמד לו מאחוריו דר' חייא להתפלל:
מן דחסל ר' חייא. משגמר תפלתו והיה צריך לו לישב כלו' להתעכב מלפסוע אחוריו שלא יעבור לפני רב כהנא לפי שאין עוברין לפני העומדין בתפלה והתחיל רב כהנא להאריך בתפלתו ולאחר שסיים רב כהנא תפלתו אמר לו ר' חייה וכי כך אתם נוהגין להאריך ולצער רבכם שהייתי מוכרח להמתין כל כך:
א''ל רבי. אל ירע בעיניך שאני מאריך ומרבה בתפלה דאנא מבית עלי קאתינא וזכות התפלה יגן עלי להאריך ימים והתפלל עליו רבי חייה וזכה להזקין עד שנעשו צפרניו אדומות כמו של התינוק הזה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַקְדְּמוֹן לֵיהּ חַד סָב לְעִיבּוּרָא וְאַעֲלוּנֵיהּ מִן הַהוּא תַרְעָא דִּלְּהֵל. אָמַר. כֵּן יְהֵא בִשְׂכָרָן. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַעֲשֶׂה שֶׁעִיבְּרוּ הַשָּׁנָה שְׁלשָׁה רוֹעֵי בָקָר. חַד מִינוֹן אָמַר. בְּכִיר לָקִישׁ בְּאֲדָר מִינָץ. וְחוֹרָנָה אָמַר. קָדוּם בָּאֲדָר פּוּחַ לוֹחֵיךְ וּפּוּק לְקוּבְּלֵיהּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. תּוֹר בָּאֲדָר בְּעֶרְייָה יָמוּת וּבְטֻל תֵּינְתָא מָשְׁכֵּיהּ יִשְׁלַח. וַאֲנָּן חַמְייָן הָדֵין שַׁתָּא דְּלֵית חַד מִינְּהוֹן. וְעִיבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל פִּיהֶם. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. וְהִסְכִּים בֵּית דִּין עִמָּהֶן. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וְהֵן שֶׁיְּהוּ כוּלָּם מוֹרִין מִטַּעַם אֶחָד. מִכֵּיוָן דְּאִילֵּין מוֹדֵיי לְאִילֵּין וְאִילֵּין מוֹדֵיי לְאִילֵּין כְּמִי שֶׁכּוּלָּן מוֹרִין מִטַּעַם אֶחָד.
Traduction
C’est ce que méritent ces gens, dit Resh Lakish, pour avoir fait passer cet homme avant moi. Mais n’avait-il pas connaissance de ce qu’a dit R. Qrispa au nom de R. Yohanan (98)B. Sanhedrin 18b., qu’un jour l’année fut déclarée embolismique par 3 pâtres de bœufs? (Ne pouvait-on par conséquent admettre de même ce vieillard? Le 1er dit: au mois d’Adar, la température doit être assez avancée pour que les céréales mûrissent et que la floraison des arbres commence; le 2e dit: en ce mois, le froid diminue tant qu’en présence même du fort vent d’est ton haleine l’échauffe; le 3e dit: à cette époque, le bœuf est transi de froid au matin, tandis qu’à midi il va à l’ombre du figuier se détendre la peau par suite de la chaleur. Or, cette année, nous ne voyons aucun de ces signes-là. Et les sages, à cet avis, déclarèrent l’année embolismique. Mais, objecta R. Helbo, est-ce que le tribunal s’est mis d’accord avec eux? R. Zeira n’a-t-il pas dit que, pour cette proclamation, tous les déclarants doivent être mûs par le même motif, tandis qu’ici il y avait 3 raisons différentes? Cela ne fait rien, fut-il répondu, comme les uns adoptaient les avis des autres, cela équivalait à une communauté de sentiments (et justifie l’acceptation par le tribunal).
Pnei Moshe non traduit
ר' שמעון בן לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור. הקדימו לפניו זקן אחד להכניסו למנין עיבור שנה ואותו זקן לא היה ראוי לכך:
ואעלוניה מן ההיא תרעא דלהלן. ולבסוף העלוהו לאותו הזקן משם ודחפוהו מהשער ולחוץ שראו שלא היה חכם וראוי לזה:
אמר. ריש לקיש כן יהא בשכרן כך ראוי להן בשכרן שעברו והקדימו לזקן הזה לפני:
ולא שמיע. ומתמה הש''ס וכי לא שמיע להו מה דאמר ר' יוחנן דאפי' ע''י ג' רועי בקר עיברו את השנה כדלקמיה ומידי דהוה הזקן הזה כאחד מרועי בקר ומפני מה דחו אותו:
בכיר ולקיש מינץ. הסימן הוא אם זהו אדר צריך שיהא בו חום שיכולין זרע הבכיר והיא השעורה וזרע הלקיש ואפילה והן החטים לצמוח ולהנץ כאחת:
תור באדר בעדריה ימות. אם הוא אדר דרך השור למות ממש בעדריה בבקר מחמת הקור ועם כל זה אין הקור מאריך כל היום שבצהרים בטול תאינתא משכיה ישלח שצריך לו לילך להיות מצל בצל התאנה ויפשיט עורו כלומר יתחכך שם מחמת החום:
ואורנה. ואחרינא יאמר:
קידום באדר. אם הוא אדר דרך להיות תש כח החורף כל כך שאפי' רוח קדים החזקה נושבת יהיה פח לחייך הבל החום היוצא מפיך יוצא לנגדו ומחממו:
ואנן חמיין. ואנחנו רואין בשנה זו שאין בו אחד מכל הסימנין הללו וא''כ אין זה אדר אלא שבט ועיברו חכמים אותה השנה על פיהם:
והסכים ב''ד עמהן. בתמיה וכי לא אמר ר''ז שצריך דוקא שיהו האומרים שצריכה השנה להתעבר הכל מודים מטעם אחד ואלו הרועי בקר זה אומר כך וזה אומר כך. ומשני מכיון דאלו מודים לאלו ואלו לאלו הוי כמי שכולן מסכימין מטעם אחד:
וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַקְפִּד עַל הָדָא מִילְּתָא. חָשַׁשׁ לָהִיא דְאָמַר רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. דְּאָמַר רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. וְהָיְתָ֣ה יָדִ֗י עַל הַנְּבִיאִ֞ים הַ‍ֽחוֹזִים שָׁוְא֘ וְהַקּוֹסְמִים כָּזָב֒ בְּס֧וֹד עַמִּ֣י לֹא יִהְי֗וּ. זֶה סוֹד הָעִיבּוּר. וּבִכְתָ֤ב בֵּ‍ֽית יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יִכָּתֵ֔בוּ. זֶה הַמִּינּוּי. וְאֶל אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָבוֹאוּ. זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. כַּד סָ‍ֽלְקִית לְהָכָא אָ‍ֽמְרִית. הָא גַבִּי חָדָא. כַּד מְנוּנָנִי אָֽמְרִית הָא גַבִּי תַּרְתֵּיי. כַּד עָלִית לְעִיבּוּרָא אָ‍ֽמְרִית. הָא תַלְתֵּיהוֹן גַבִּי.
Traduction
Pourquoi R. Simon b. Lakish a-t-il eu le scrupule de ne pas admettre cet homme à la proclamation de l’embolisme? -C’était par égard pour l’interprétation de R. Eliézer sur ce verset (Éz 13, 9): Ma main s’appesantira sur les prophètes et faux voyants, les devins de mensonge, ils n’entreront pas dans le mystère (conseil) de mon peuple; ce mystère est celui de l’embolisme; dans le registre de la famille d’Israël ils ne seront pas inscrits, expression applicable à la nomination au doctorat; ils n’entreront pas au pays d’Israël, c’est à dire en Terre-Sainte. R. Eliézer dit aussi (99)B. Ketubot 111a.: lorsque je suis arrivé en Palestine, j’ai dit que c’est là ma première satisfaction; lorsque j’ai été nommé aux fonctions doctorales, c’était la seconde, et lorsque j’ai été admis à consacrer l’embolisme, c’était la troisième (il a donc échappé aux 3 malédictions dudit verset).
Pnei Moshe non traduit
וריש לקיש מקפיד על הדא מילתא ומאי טעמיה שהקפיד כל כך שלא הכניסו אותו למנין העיבור וקאמר דהיינו טעמיה שחשש להא דאמר ר' אלעזר דדריש לה מן הכחוב שהוא אחד מכלל העונשין למי שאינו זוכה להכנס במנין סוד העיבור:
זה המינוי. הסמיכות:
הא גביי חדא. הרי אצלי האחת שהיא ראשונה לי שזכיתי לבא לארץ ישראל:
רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רַב. טַעֲמָא דְּרִבִּי לָ‍ֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. כֵּיוָן שֶׁבֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן רוֹאִין שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּן שֶׁמְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הֵן מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ.
Traduction
R. Aba b. Zabda, au nom de Rav explique le motif de l’avis émis dans notre Mishna par R. Eliézer b. R. Çadoq (pourquoi on ne consacre plus la néoménie après le 30): dès que le tribunal d’en haut constate que celui d’en bas (des hommes) n’a pas consacré la néoménie, il la proclame (et les hommes n’ont plus à le faire).
Pnei Moshe non traduit
טעמא דר''א בר' צדוק. דמתני' שמכיון שב''ד שלמעלן רואין שאין ב''ד שלמטן מקדשין אותו עומדין הן ומקדשין אותו ביום ל''א:
Rosh Hashanah
Daf 14a
משנה: בָּא לוֹ אֵצֶל רִבִּי דוֹסָא בֶּן אַרְכִּינַס. אָמַר לוֹ אִם בָּאִים אָנוּ לָדוּן אַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן אַחַר כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמַד מִימוֹת משֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה לֹא נִתְפָּֽרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁל זְקֵינִים אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁכָּל שְׁלשָׁה וּשְׁלשָׁה שֶׁעָ‍ֽמְדוּ בֵית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל משֶׁה. נָטַל מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם בִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ אָמַר לוֹ בּוֹא בְשָׁלוֹם רַבִּי וְתַלְמִידִי. רַבִּי בְחָכְמָה וְתַלְמִידִי שֶׁקִּבַּלְתָּ עָלֶיךָ אֶת דְּבָרָיי:
Traduction
R. Josué vint auprès de R. Dossa b. Horkinos, qui lui dit: si nous voulions nous mettre à juger après les décisions émanant du tribunal présidé par R. Gamliel, nous aurions à remonter toute la série des tribunaux qui ont subsisté depuis le législateur Moïse jusqu’à présent, comme il est dit (Ex 24, 9): Moïse et Aaron, Nadab et Abihu, outre 70 des vieillards en Israël montèrent, etc. Les noms de ces derniers n’ont pas été énoncés, pour nous montrer que tout tribunal composé de trois personnes exerçant l’autorité sur Israël, équivaut au tribunal de Moïse (tous ses successeurs étant présumés avoir autant de valeur que les 70 vieillards anonymes). -R. Josué prit donc son bâton et sa bourse se rendant à Yabné auprès de R. Gamliel, au jour où, d’après son calcul, ce devait être le grand pardon. -R. Gamliel se leva, le baisa sur la tête et lui dit: Viens en paix, mon maître et mon élève; tu es mon maître en sagesse, et mon disciple puisque tu as accueilli mon opinion.
Pnei Moshe non traduit
בא לו. ר' יהושע אצל ר' דוסא וא''ל ר' דוסא אם באים אנו לדון וכו':
ולמה לא נתפרשו שמותן וכו' שאם יבא אדם לדון אחר ב''ד שבימיו לומר וכי כמשה ואהרן או כאלדד ומידד הוא אומרים לו אפשר שהוא חשוב כאותן האחרים שלא נתפרשו שמותן:
משנה: דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנָה הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּעֲלִייָתוֹ בַּטַּבֻלָא וּבַכּוֹתֶל שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת וְאוֹמֵר הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָ‍ֽמְרוּ רְאִינוּהוּ שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם. כְּשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָ‍ֽמְרוּ רְאִינוּהוּ בִזְמַנּוֹ וּבְלַיְלָה ובְעִיבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה 14a וְקִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן הֵיאָךְ מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלָדָה וּלְמָחָר כְּרֵיסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ:
Traduction
R. Gamliel avait dans sa chambre, sur un tableau (tabella) et sur le mur, l’image des diverses phases possibles de la lune. Il les montrait aux témoins et leur demandait laquelle de ces positions ils avait remarquée. Un jour, deux témoins vinrent dire avoir vu la lune (ancienne) le matin à l’est, et le soir (la nouvelle) à l’ouest. Ce sont de faux témoins, dit aussitôt R. Yohanan (100)Ces 2 phases opposées sont impossibles le même jour.; mais lorsqu’ils furent rendus à Yabneh, R. Gamliel les accueillit pourtant (sans se soucier de leur assertion contradictoire d’un tel spectacle). De même, deux témoins vinrent un jour dire avoir vu la néoménie au moment opportun (la nuit du 30) et ne plus l’avoir vu la nuit suivante (hypothèse inadmissible), et pourtant R. Gamliel les accueillit (les excusant, par un motif quelconque, de ne plus avoir vu la lune le 31). Ce sont évidemment de faux témoins, dit R. Dossa b. Horkinos; comme si l’on voulait témoigner qu’une femme est accouchée, lorsqu’on l’aperçoit encore très grosse. C’est vrai, lui dit R. Josué, et j’adopte ton avis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דמות צורות לבנה. שיעור הירח כפי שאפשר להיות בשעה שנראית ולאיזה צד קרנותיה נוטית היו לו לר''ג וכו' שזה מותר לעשות כדי ללמד להבין ולהורות:
מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב. מפרש הכא בגמרא שאמרו ראינו את הישנה בשחרית במזרח ואת החדשה ערבית במערב וזה דבר שאי אפשר שהרי עד אחר ו' שעות מהמולד אין כח בעין לראות החדשה בשום מקום ואם ראו החדשה בערבית א''כ היה המולד קודם ו' שעות לשקיעת החמה ואז א''א שיתראה הישנה בו ביום בשחרית בשום פנים ולפיכך אמר ר' יוחנן בן נורי עדי שקר הם:
וכשבאו ליבנה. לפני ב''ד הגדול שהיה שם באותו הזמן קיבלן ר''ג. וטעמו לפי שלא היה חושש למה שאמרו שראו את הישנה בשחרית שאין אני אחראין לראיית הישנה כלל ושמא טועים היו ומחמת העננים נראית להם כדמות ירח ברקיע ובענין ראיית החדשה בערבית היו מחולקין בזה דר' יוחנן בן נורי לפי דרכי החשבון שלו שחשב לא היה כל כך שעות בין המולד ובין שעת הראיה שאמרו שיהא אפשר שתהא נראית הלבנה ועדי שקר הן בכל מה שאמרו ור''ג קיבלן דמכיון שאין אנו חוששין לראיית הישנה בשחרית שאמרו א''כ ראיית החדשה בערבית יכול להיות אמת ומפני שכך היתה מסורת בידו מאבותיו שהזמן שבין המולד ובין שעת הראייה שיהא אפשר שתתראה איננו זמן קצוב לעולם לפי שע''י סדר חכמת המזלות פעמים שמהלך בקצרה ופעמים מהלך בארוכה. וביאור הדבר בתכלית הקיצור כך הוא. שהסכימו חכמי המזלות היודעים סוד בחכמת העיבור שיש להירח ב' מהלכים אמצעים וזה שהירא עצמו הוא מסבב בגלגל קטן שאינו מקיף את כל העולם כולו ונקרא גלגל ההקפה לפי שהירח בו הוא מקיף ומסבב תמיד ומהלכו ממזרח למערב ולמהלך הזה קראו חכמי תכונה אמצעי המסלול. ואותו גלגל הקטן עצמו קבוע מוצקו בגלגל גדול המקיף את העולם כולו ומהלכו כמהלך גלגל החמה ממערב למזרח ולאותו מהלך של גלגל גדול עם הגלגל הקטן הקבוע בו והירח בתוכו קראו חכמי התכונה אמצע הירח. ומעתה נדע שכל זמן שהירח הוא בחצי העליון מגלגל הקטן והוא חוצה מגלגל הגדול הסובל אותו ואותו גלגל הקטן מהלכו ממזרח למערב כמו שאמרנו שהוא בחילוף מהגלגל הגדול הסובלו ובחילוף מהלך גלגל החמה אז מהלך הירח במתינות לאט לאט וזהו פירוש פעמים בא בארוכה לפי שהגלגל הגדול הסובל להקטן ומכריחו כפי מהלכו ממערב למזרח ומהלך הקטן עצמו והירח בו מהלכו בחילוף ממזרח למערב נמצא שמהלך הירח במיתון אבל כשהירח הוא בחצי התחתון של גלגל הקטן א''כ הוא לפנים מהגלגל הגדול הסובלו ואז מהלכו כמו גלגל הסובלו שהוא ממערב למזרח ואין כאן שני מהלכים בחילוף זה מזה אלא הכל אחד הוא ומהלך הירח במרוצה וזהו פי' פעמים שבא בקצרה ובזה תבין כל מה שאמרו בגמרא בענין זה:
מתני' ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו בליל שלשים ובליל שלשים ואחד שהוא ליל עיבורו לא נראה:
וקיבלן ר''ג. לא מפני שנאמר שנתרחק הירח מן השמש בליל ל' עד שיתראה ובליל ל''א חזר לאחוריו ונתקרב אל השמש עד שנתכסה זה ודאי אינו שאין הירח חוזר לאחוריו אלא סובב והולך בגלגל שלו אבל ר''ג הוא שידע לפי החשבון שלו שבאותו הלילה שאמרו העדים שראוהו כבר נתרחק הירח מן השמש עד שאפשר שיתראה ולפיכך קבל עדותן ובמה שאמרו שבליל עיבורו לא נראה אפשר שזה מחמת שכיסה אותו הענן או סיבה אחרת גרמה להם שלא ראו אותו:
א''ל לר' יהושע רואה אני את דבריך. לעבר החדש:
משנה: שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל גּוֹזֵר אָנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּמִקֶּלְךָ וּבְמָעוֹתֶיךָ בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנָךְ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָה מֵיצֵר אָמַר לוֹ וְיֶשׁ לִי לְלַמֵּד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יי מִקְרָאֵי קוֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵילּוּ.
Traduction
R. Gamliel fit dire à R. Josué: je t’enjoins de venir me trouver avec ta canne et ta bourse (en tenue de jour profane) au jour où d’après ton calcul ce serait le grand pardon. R. aqiba, allant le voir, le trouva désolé d’un tel ordre, et lui dit: il faut que j’enseigne, car tout avis proclamé par R. Gamliel (alors Nassi) est valable en loi, comme il est écrit (Lv 23, 37): voici les fêtes de l’Éternel, les appellations saintes que vous nommerez; que ces fêtes surviennent en leur temps ou non, on tiendra seulement pour consacrées celles qu’aura déterminées (nommées) le grand tribunal.
Pnei Moshe non traduit
שלח לו ר''ג. לר' יהושע גוזר אני וכו':
הלך ומצאו ר''ע מיצר. הלך ר''ע לרבי יהושע ומצאו שהוא מיצר על שגזר הנשיא עליו לחלל את יה''כ לפי דעתו:
אשר תקראו אותם. חסר כתיב קרי ביה אתם אפי' שוגגין או מזידין או מוטעים הלך אחר אותו הב''ד שבימיך:
הלכה: אָמַר רִבִּי שִׂמְלַאי. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּחָנָן בֶּן נוּרִי. כָּל חוֹדֶשׁ שֶׁנּוֹלַד קוֹדֶם לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת אֵין כֹּחַ בָּעַיִן לִרְאוֹת אֶת הַיָּשָׁן. וְתַנֵּי כֵן. נִרְאָה יָשָׁן בַּשַׁחֲרִית לֹא נִרְאָה חָדָשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם. נִרְאָה חָדָשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם לֹא נִרְאָה יָשָׁן בַּשַׁחֲרִית. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. וְלָמָּה קִיבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁכֵּן מְסוֹרֶת בְּיָדָיו מֵאֲבוֹתָיו. פְּעָמִים מְהַלֵּךְ בִּקְצָרָה. פְּעָמִים מְהַלֵּךְ בַּאֲרוּכָּה.
Traduction
R. Samlaï dit quel est le motif de R. Yohanan b. Nouri d’avoir déclaré faux le témoignage de ceux qui disent avoir vu l’ancienne lune au matin et la nouvelle le soir: A toute néoménie, il est impossible de voir la lune pendant les 6 heures qui suivent sa disparition et les 6 heures qui précèdent son retour (après l’instant de la jonction). En effet, on a enseigné: lorsque l’ancienne lune a été vue le matin, on ne peut pas voir la nouvelle l’après-midi; ou si l’après-midi on a vu la nouvelle, on n’a pas pu voir l’ancienne le matin (il faut 12 h. d’intervalle). Cependant, dit R. Hiya b. Aba, R. Gamliel a accueilli ces mêmes témoins, parce qu’il avait appris par tradition paternelle que parfois la marche de la lune est rapide, et parfois elle est lente (lesdits témoins ont pu attester le 1er cas).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' שמלאי טעמיה דר' יוחנן בן נורי וכו'. כבר מפורש הכל במתני':
הלכה: אֶצֶל מִי שִׁילַּח. מִן מַה דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. נוֹחַ הָיָה לִי מוּטַּל עַל הַמִּיטָּה וְלָא שָׁלַח רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַדָּבָר הַזֶּה. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. אֶצֶל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שִׁילַּח. בְּיַד מִי שִׁילַּח. מִן מַה דְתַנֵּי. כְּלָשׁוֹן זֶה אָמַר לוֹ. נִיחַמְתָּנִי עֲקִיבָה. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. בְּיַד רִבִּי עֲקִיבָה שִׁילַּח. מֶה הָיָה לוֹ לְלַמֵּד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. יוֹדְעִין הָיִינוּ שֶׁאִם קִידְּשׁוּהוּ שֶׁלֹּא בָעֵדִים שֶׁהוּא מְקודָּשׁ. וּמַה בָא לְהָעִיד. שֶׁאִם קִידְּשׁוּהוּ וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הָעֶדִים זוֹמְמִין הֲרֵי זֶה מְקוּדָּשׁ. וְהָא תַנִּינָן. מַעֲשֶׂה שֶׁעָ‍ֽבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג וְעִיכְּבָן רִבִּי עֲקִיבָה בְלוּד. עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים זוּג. אֲבָל אִם הָיָה זוּג אֶחָד לֹא הָיָה מְעַכְּבוֹ.
Traduction
Auprès de qui R. Gamliel envoya-t-il? (auprès de R. Dossa, son interlocuteur, ou de R. Josué ?) Puisque, selon le récit de la barayeta, fut-il répondu, R. Josué aurait dit qu’il eût préféré être couché par la maladie que de recevoir un tel ordre de R. Gamliel; on en conclut qu’à R. Josué cet ordre fut envoyé. Par qui fut-il adressé? Puisque l’on trouve dans le même enseignement l’exclamation de R. Josué, disant à aqiba ''tu m’as consolé''; on en conclut que l’ordre fut expédié par R. aqiba. Que devait donc enseigner R. aqiba? -On sait bien, répondit R. Yossa, que si la néoménie a été proclamée sans la présence de témoins (à leur défaut), la consécration n’en est pas moins effective; de plus, R. aqiba est venu attester (confirmer) que, si après la consécration faite, on s’aperçoit avoir suivi l’avis de faux témoins, la proclamation reste maintenue (si même, selon toi, il y a erreur de la part de R. Gamliel, il faut suivre son avis une fois qu’il est proclamé). -Mais n’est-il pas dit (101)''Cf. ci-après, 3, 1 ; (Megila 2, 7).'' plus haut (1, 5) qu’un jour 40 couples de témoins s’étant présentés pour attester la néoménie, R. aqiba les arrêta à Lod? (N’était-ce pas par la crainte qu’un de ces témoignages, paraissant fondé, soit accueilli à tort? Et n’en résulte-t-il pas qu’il faut repousser l’erreur ?) -Non, fut-il répondu, il a seulement empêché ce débordement de 40 attestations successives; mais il n’aurait pas empêché l’arrivée de tous ces couples à la fois.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אצל מי שלח. ר''ג לר' דוסא שהוא החולק הראשון על דבריו או אצל ר' יהושע שהסכים לר' דוסא:
מן מה דתני. בברייתא א''ר יהושע וכו' הדא אמרה אצל ר' יהושע הוא ששילח:
ביד מי שלח. זה וקאמר מן מה דתני בברייתא שר''ע השיב לר' יהושע על שהיה מיצר על הדבר ואמר לו כתיב אותם קרי ביה אתם וכו' וכל' הזה אמר לו ר' יהושע עקיבא נחמתני הדא אמרה ביד ר''ע שילח לו והיה מיצר ודואג וכשא''ל ר''ע שאל יהי מיצר א''ל נחמתני כלומר אתה שגרמת לי להיות מיצר ואתה הוא שעכשיו חזרת ונחמתני:
מה היה לו ללמד. לר''ע לפי שאינו מפורש במתני':
א''ר יוסה יודעין אנו וכו'. כלומר זה ודאי ידוע היא שאם קידשו ב''ד את החדש שלא בעדים שלא באו להעיד שהחדש מקודש שלכתחלה מצוה היא לקדש ע''י עדים המעידין על הראיה ובדיעבד מקודש הוא אף בלא עדים ומה בא להעיד ר''ע שאמר יש לי ללמד מה שאינו מפורש בהדיא במתני' זהו מה דתנינן בתוספתא ריש פ''ב שאם קדשו ע''פ העדים ואח''כ נמצאו העדים זוממין אפי' כן ה''ז מקודש דאתם אפי' מוטעים וא''כ אפי' לדידך שטעות הוא אין לנו מועדות אלא אלו של ר''ג ובית דינו:
והא תנינן. לעיל בפ''ק מעשה שעברו וכו' וקס''ד דטעמיה דר''ע מפני שבארבעים זוג א''א שלא יהא זוג אחד שלא יכוונו עדותן ויכול הב''ד לבא לידי טעות ע''י עדותן ונמצא שלא קידשו כראוי והא אמרת אפי' מוטעין מה שעשו עשוי:
על ידי שהיו ארבעים זוג וכו'. כלומר לא כדקס''ד אלא הטעם על ידי שהיו ארבעי' זוג ובאו זוג אחר זוג וכדפרישנא שם שאחר שבאו זוג הראשון והעידו ונתקבלה עדותן באו עוד זוג אחר זוג עד מ' זוג אבל אם היה זוג אחד וכלומר שהיו באים כולם יחד כזוג אחד לא היה מעכב לשום זוג מהן ואין זה שייך להא דקאמר אתם אפי' מוטעין:
הלכה: כָּתוּב יְי אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת מֹשֶׁ֣ה וְאֶת אַ‍ֽהֲרֹ֔ן וַ‍ֽאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה וגו'. וַיִּשְׁלַ֤ח יְי אֶת יְרוּבַּעַל וְאֶת בְּדָ֔ן וְאֶת יִפְתָּ֖ח וְאֶת שְׁמוּאֵ֑ל. יְרוּבַּעַל גִּדְעוֹן. בְּדָן שִׁמְשׁוֹן. יִפְתָּח זֶה יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי. חִקִּישׁ שְׁלֹשָׁה קַלֵּי עוֹלָם לִשְׁלֹשָׁה אֲבִירֵי עוֹלָם. לְלַמְּדָךְ שֶׁבֵית דִּינוֹ שֶׁלְגִּדְעוֹן וְשֶׁלְיִפְתָּח וְשֶׁלְשִׁמְשׁוֹן שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁמוּאֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסָּמַךְ הַגְּדוֹלִים מִיכָּן וּמִיכָּן וְהַקְּטָנִים בָּאֶמְצָּע.
Traduction
Il est écrit (1S 12, 6): L’Éternel qui a accompli envers Moïse et Aaron, qui a fait monter, etc.; puis (ib. 11): L’Éternel envoya Ieruvaal, Bedan, Jefté, et Samuel. Le 1er nom correspond à Gédéon; le 2e à Samson, le 3e est celui de Jefté de Guilead. Il y a donc là un parallèle entre les plus infimes juges et les plus élevés (cités auparavant); c’est en vue de nous apprendre qu’un tribunal composé par Gédéon, Jefté et Samson, a autant de valeur légale que celui de Moïse, Aaron et Samuel. De plus (pour bien faire ressortir cette idée), l’historien a énoncé les noms des hommes importants en avant et en arrière, plaçant les petits au milieu (comme des égaux).
Pnei Moshe non traduit
כתיב ה' אשר שלח וכו'. זה גם כן ראייה שאין לדון אחר כל ב''ד וב''ד שבימיו:
והקטנים באמצע. הוא יפתח ללמד ששקול הוא כזה שלפניו וכזה של אחריו ולפיכך הקדים לבדן אף שהיה יפתח קודם לו:
עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ אָמַר לוֹ בֹּא בְשָׁלוֹם רַבִּי וְתַלְמִידִי. רַבִּי בְחָכְמָה וְתַלְמִידִי בְיִרְאַת חֵט. רַבִּי בְחָכְמָה וְתַלְמִידִי שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי גוֹזֵר עָלָיו הוּא מְקַייֵם. כָּתוּב אַלּוּפֵ֗ינוּ מְ‍ֽסוּבָּלִים. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. [אַלּוּפֵ֗ינוּ מְ‍ֽסוּבָּלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא] אַלּוּפֵ֗ינוּ מְ‍ֽסוּבָּלִים. בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים סוֹבְלִים אֶת הַקְּטַנִּים אֵ֣ין פֶּ֭רֶץ וְאֵ֣ין יוֹצֵ֑את וְאֵ֥ין צְ֝וָחָ֗ה בִּרְחוֹבוֹתֵ‍ֽינוּ׃ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מְסָרֵס קִרְייָא. (אַלּוּפֵ֗ינוּ) [אַלּוּפִים] מְ‍ֽסוּבָּלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַלּוּפֵ֗ינוּ מְ‍ֽסוּבָּלִים. בְּשָׁעָה שֶׁקְּטַנִּים סוֹבְלִים אֶת הַגְּדוֹלִים אֵ֣ין פֶּ֭רֶץ וְאֵ֣ין יוֹצֵ֑את וְאֵ֥ין צְ֝וָחָ֗ה בִּרְחוֹבוֹתֵ‍ֽינוּ׃
Traduction
R. Gamliel se leva et le baisa, est-il dit, l’appelant: mon maître et mon élève,'' mon maître en sagesse, et mon disciple pour la crainte de pécher; mon maître en sagesse, et mon disciple en ce qu’il observe tout ce que je lui prescris. Il est dit (Ps 144, 14): Nos bœufs sont chargés de graisse, etc. R. Yohanan et R. Simon b. Lakish l’expliquent diversement: selon le premier, de ce qu’il n’est pas dit ''des bœufs chargés,'' mais ''nos bœufs,'' la bénédiction s’applique au temps où les grands soutiennent (sont chargés) les petits par leur savoir: alors, il n’y a ni perte ni dommage, nulle plainte ne retentit dans nos rues (ib.). R. Simon b. Lakish retourne au contraire ce verset et l’explique ainsi: de ce qu’il n’est pas dit ''des bœufs chargés'' mais ''nos bœufs chargés'', on entend par là l’époque où les petits supportent les grands avec toutes leurs prescriptions; alors, la suite du verset leur sera applicable.
Pnei Moshe non traduit
אלא אלופינו מסובלים. משמע שהקטני' אומרים כך בשעה שהגדולי' סובלים את הקטנים אין פרץ וגו' שאלופינו מסובלים ממנו בטורא ובמשא בדינים ובמשפטים שמטריחין אותם והם מקבלים על עצמם בענוה ובנחת:
רשב''ל מסרס הדין קרייא וכו' כלומר שדורש בהיפוך דה''ק שאלופינו מסובלים כמו מסבלים שמטריחין וגוזרין על הקטנים והם נשמעין ונסבלים אז אין פרץ וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source